וזוכר את האור והצל

אלקנה כהן (גילוי נאות: גיסי) ערך את זכרונותיו, רשמיו, הרהוריו ויצירותיו מהמלחמה, והתוצאה היא יומן קצר שאינו מרים את קולו – ודווקא משום כך חודר ללב. אלקנה כותב מתוך צריח המפקד, בזמן שנמתח בין חירום ושגרה, קפה שחור, ריח שריפה וחששות קטנים וגדולים. המלחמה מזוקקת כאן לרגעים, למשפחה, לחברים, לתלמידים, לחוויה אנושית של אזרח ואדם מן השורה שעושה את המוטל עליו וחי בתוך מאורעות מטלטלים – ועדיין מסרב לפאתוס. הקרבות מתוארים בפירוט כמעט יבש; ימי מילואים ארוכים לצד רגעים ביתיים, בדיחות צוות ושברים של תרבות עברית.

המעבר בין יומן תיעודי לקטעים ספרותיים יוצר מתח פורה ומעניין בין עובדות וחוויה פנימית, ומאפשר לקורא ללוות אותו בתוך אותם ימים קשים, עמוסי פרטים צבאיים וחסרי כיוון מוגדר. יומן צנוע ואינטליגנטי, מטריד לעיתים בשקט שלו, שמותיר אחריו תחושות שלא ממהרות להתפוגג.

לקריאה ולהורדה של הקובץ | לרכישת עותק פיזי

3 מחשבות על “וזוכר את האור והצל

  1. צבי שמשוני הגיב:
    תמונת הפרופיל של צבי שמשוני

    תודה רבה רפרפתי בלבד. העברתי לחתני שגם הוא מילואימניק שריון וגם נכדי ובתי הצטלמו בבית הלבן עם הטנק.

    צביקה שמשוני הגילגל 69 מעלה אדומים 0524239748

השאר תגובה