סיכום הרצאה שנשא פרופ' שמואל טריגנו בשבוע שעבר בתכנית "קו התפר" של "פורום קהלת". התכנית עוסקת בהבנת היסודות הרעיוניים של המודרנה, ונושא ההרצאה היה המודרנה והדת, מהזווית של הסוציולוגיה הביקורתית. מדובר במבוא כללי לתיאולוגיה פוליטית.
למיטיבי לכת, מומלץ לקרוא את הפרק "הדת הנסתרת של המודרניות" מתוך ספרו "האידאל הדמוקרטי במבחן השואה".
—
א.
אפתח עם הבחנה בסיסית בין מודרנה ומודרניזם: המודרנה היא תצורה מסוימת של הציביליזציה. האנושות עברה מהחברה המסורתית לחברה בעלת מאפיינים אחרים. המודרניזם הוא רוח המודרנה. מדובר באידאולוגיה, שיטה, דוקטרינה מסוימת. האידאולוגיה הזו ליוותה את השינוי שעברה החברה.
כאשר מדברים על אידאולוגיה, אין הכוונה רק למחשבה. בגישה סוציולוגית דנים גם במסגרות החברתיות, הכלכליות הטכנולוגיות והפוליטיות שהולכות יחד עם סגנון המחשבה. המחשבות, הדעות, הרעיונות – אינם נופלים מן השמים, אלא צומחים מהקיום החברתי ומהמרקם החברתי.
ההבחנה בין מודרנה ומודרניזם מאוד חשובה. המודרנה היא דבר עובדתי. אי אפשר לשלול את הקיום של המודרנה. אבל ניתן למתוח ביקורת על האדיאולוגיה שמלווה אותה. אלו הן שתי קומות שונות של אותו בניין, ויש לכך חשיבות לנוכח ההתפתחויות ההיסטוריות האחרונות.
את המודרנה, כתצורה חדשה של החברה, ליוותה אידאולוגיה שפנתה כנגד העולם הדתי המסורתי. מדובר במחיקה פרוגרסיבית של הממד הדתי לטובת הממד הפוליטי. הדבר כרוך גם במחיקה של הממד הטרנסצנדנטי לטובת הממד האימננטי. הסברת העולם על ידי סיבות טבעיות. המלך אינו מושל בשם האלוהות – בשל יכולות אלוהיות או בשל מסורת אבות – אלא על בסיס חוק שנוצר בהסכמה בין בני אדם.
וובר לימד כי הנסיגה של הדת מתלווה ברציונליזציה של העולם. אפשר גם לומר מתמטיזציה של העולם. היום ניתן לפגוש באינטרנט אלגוריתם שממלא מקום של אדם ממשי. הרציונליזציה עוסקת בהכללה – הממד הפרטיקולריסטי נעלם לתוך גושים גדולים; בהפשטה – החיים הקולקטיביים הופכים לגושים של אוכלוסיות; ואף במשפטיזציה – המגיעה עד ליחסים הבין האישיים. התופעה המרכזית והכוללת של המוטציה הזו בחיי החברה היא עליית המדינה המודרנית. מדינה המבוססת על חוק רציונלי. עליית המדינה מתרחשת עם עליית האומה, שהיא צורת האוכלוסייה המתאימה למדינה המודרנית, ועם עליית החשיבות של הפוליטי. התחום של הפוליטי מתרחב, וחל על יותר ויותר נושאים.
