מאמרו של הרב צייטלין "החסידות" פורסם במאסף הספרותי "ספרות", בשנת תר"ע. במאסף זה פורסמו עוד שלושה ממאמריו החשובים של הרב צייטלין: "הצימאון", "יופי של מעלה" ו"שכינה".
מאמר זה מצביע על מפנה מסוים שחל ברב צייטלין ביחסו לחסידות. אמנם גם ראשית דרכו הספרותית הייתה משובצת לכל ארכה ורחבה ציטוטים ומובאות מכתבי החסידות, ברם כאן מופיעה נימה של הזדהות ועמדה אישית: תפיסותיה של החסידות כדרך חיים, וכמזור לבעיות השעה. נימה זו מובלטת גם בחיבוריו השונים על רבי נחמן, בעברית וביידיש, שראו אור באותה התקופה.
מאמר זה, עם חלק נוסף, פורסמו מאוחר יותר באותה שנה כספר – "החסידות לשיטותיה וזרמיה". בדברי ההקדמה צויין שמדובר בכרך ראשון, אולם הכרך השני מעולם לא יצא לאור.
פרופ' יונתן מאיר ההדיר בשנת תשס"ו שתי מסות של הרב צייטלין על החסידות, וצירף להן מבוא מקיף הנוגע בין היתר ביחסו של הרב צייטלין לחסידות ולחסידים: "חסידות שלעתיד לבוא: ניאו רומנטיקה, חסידות וכיסופי משיח בכתבי הלל צייטלין", בתוך: יריעות, חוברת ה.
2 מחשבות על “החסידות”