פיטר ל. ברגר (1929-2017) היה סוציולוג אמריקאי בולט, מאלו שהכריזו בשנות השישים של המאה העשרים על 'מותו של אלוהים' מבחינה חברתית – על חילונה המואץ של החברה ועל הדת שעומדת לעבור מן העולם – מה שמקובל לכנות 'תזת החילון'. ברם כעבור כמה עשורים הוא הכיר בטעותו: לא זו בלבד שהדת לא נעלמה, אלא הפכה לאופציה מזמינה ורלוונטית יותר מבעבר. במאמר  The Desecularization of the World: A Global Overview, שהתפרסם בשנת 1996, הוא מסביר מדוע הוא וחוקרים רבים נוספים במדעי החברה טעו, ומה ניתן ללמוד מכך.

מאמר זה זוכה כאן לתרגום ראשון, לא מהוקצע ולא מקצועי. 'הסרת החילון' – משחק מילים עברי עם 'הסרת הקסם' של מקס וובר; התפכחות או פקיחת עיניים מתפיסת העולם הקודמת. מדובר בסופו של דבר בטקסט ראשוני, גולמי, מהרהר ולא מדעי, אולם כזה שהפך לציון דרך מסוים שהדיון בו ובמסקנותיו נמשך עד היום.

במצבנו הנוכחי – המר, הקשה והמורכב – יידרשו עוד טקסטים שכאלו לחשיבה על ההווה ועל העתיד לבוא.

—

לפני כמה שנים נחת על שולחני הכרך הראשון שהופיע מתוך 'פרויקט פונדמנטליזם'. 'פרויקט פונדמנטליזם' מומן בנדיבות רבה על ידי קרן מקארתור בראשות מרטין מרטי, היסטוריון מומחה לתולדות הכנסייה מאוניברסיטת שיקגו. מספר רב של חוקרים בעלי מוניטין נטלו בו חלק, והתוצאות שפורסמו היו לרוב מעולות.

אבל ההתבוננות שלי בכרך הזה העניקה לי את מה שנהוג לכנות חוויית "אהא!". הספר היה גדול מאוד, כזה שיכול לשמש גם כנשק ולגרום לפציעה חמורה. שאלתי את עצמי – מדוע קרן מקארתור תשקיע כמה מיליוני דולרים לתמיכה במחקר על פונדמנטליסטים דתיים?

שתי תשובות עלו במוחי. הראשונה ברורה ולא מעניינת במיוחד. קרן מקארתור היא מאוד פרוגרסיבית, ולכן רצתה 'לדעת את האויב', הפונדמנטליסטים שאינם פרוגרסיבים. אבל הייתה גם תשובה מעניינת יותר. 'פונדמנטליזם' נחשבה תופעה מוזרה וקשה להבנה; מטרת הפרויקט הייתה להתעמק בעולם הזר הזה ולהפוך אותו למובן יותר. אבל למי? למי נראה שהעולם הזה מוזר?

להמשיך לקרוא ←