פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון, כ"ג בשבט תשפ"ד 2.2.2024

א.

חיילים שבים משדה הקרב. מביאים איתם הביתה את הקולות, הריחות, המקומות, החברים. רבות כבר דובר על הרג "חפים מפשע" או "בלתי מעורבים", ודיונים אתיים מסועפים נערכו על כך: האם הדבר מותר כאשר קיים צורך מבצעי? האם לסכן חיילים לשם כך? מי הם אותם "חפים מפשע" באוכלוסיית האויב? כיצד ליצור את ההבחנות הדרושות בשטח?

אבל ייתכן שהשאלה הדוקרת עבור מי שהיה שם היא איך חיים עם זה. מה לחשוב, מה להרגיש, איך לעבד; ועבור אלו שמקבלים אותם – כיצד לתת מענה, כיצד לתמוך, כיצד להקל.

להלן עיון קצר במדרש קשה ותמוה, שבו דנו חכמים בהרג חפים מפשע בידי ההשגחה, מיד ה'. הכתוב בספר משלי (יג, כג) מתאר כי "רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט". יש בעולם דברים שאינם הוגנים וצודקים: יש שמתעשרים כתוצאה מפעולותיהם של בני אדם שנותרים עניים (אוכל רב שהוא פרי עמלם של ה"רשים"), ויש כאלו הנספים בלא שהיו ראויים להיספות, בידי אדם או בידי שמיים.

להמשיך לקרוא ←