הדת ארוגה, ללא יכולת הפרדה חדה, בתוך מרחבי הקיום האנושי העשיר והמגוון: בלאומיות ובפוליטיקה, בכלכלה ובחברה; היא משפיעה ומושפעת מהתרבות ומהפולקלור; מכוננת השקפות עולם, דעות ומעשים; מזוהה עם ה"מסורת" ו"התא המשפחתי". אך קיים כל העת גם מתח מובנה בינה לבין המחוזות והמוסדות הללו, הקובעים ברכה לעצמם. בשל כך, קולה נבלע לעיתים בבליל העולם, נשטף אנה ואנה בסערות החיים.
כתב העת "רליגיה" בא להציף את אותו המתח שבין העולמות, להתייחס אליו ולענות בו – ובידיים רגישות וחשופות. לפנות לדת מקום, לתת לה פֶּה ולאפשר לה לחשוב ולדבר את עצמה; להוות בית, חצר ומעבדה לאופניו השונים של ההיות הדתי; ולהשיל מעלינו סיגים המונעים בעדנו מלשמוע, לחוש או להבחין בליבתה הלוהטת של הדת.
הגיליון השלישי של כתב העת מבקש לעסוק במורכבות היחסים בין הדת לאלימות. מה יש בה בדת שיוצר אנרגיות כה הרסניות? – שאלה זו נשמעה מאז פיגועי 9.11 שוב ושוב. באופן חיובי יותר ניתן לתהות: מהו מקור הכוח הרוחני האדיר של הדת וכיצד ניתן לשלוט בו, לעַדנו ולרסנו?
תחומי דעת מגוונים נרתמו לחקר השאלות הללו: היסטוריה וסוציולוגיה, מדעי הדתות ומדע המדינה, תיאולוגיה ופסיכולוגיה. החל משנת 2013 אף החל להופיע כתב עת אקדמי שהוקדש כולו לעיסוק בשאלות אלו, Journal of Religion and Violence שמו. "אירועי ה־9.11 דחו באופן סופי וברור את המחשבה שהשפעת הדת על העולם דעכה", הסביר העורך את הצורך בכתב עת החדש.
ישנם היבטים שונים לשאלות הללו, הסובבות כולן סביב הניסיון להבין האם האלימות שוכנת בליבת הדת או אינה אלא מופע חריג – ובר־טיפול – שלה. האם הדמיון הדתי לגבי העתיד הוא התגלות אלוהית מצמיתת כול או שמא עיקרו הוא "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".
גיליון ג ׀ 180 עמודים ׀ תשפ"ב