טיוטת הספר הזה הייתה מונחת במגירה כמה שנים כאבן שאין לה הופכין. לא ידעתי מתי וכיצד ואם בכלל תראה אור. בא הפוגרום ובאה המלחמה ואנשים מבקשים מילים לכאב, לאובדן, להשפלה ולזעם. לא עלה בידי לערוך ולתרגם את כל המאמרים שהיו מיועדים עבורו מראש. עוד חזון למועד. לא המתנתי להפקה רשמית שתארך זמן ולא תגיע לחזית. טוב שיש גם אפשרות לשלוח בקובץ.
סבורני שגם ר' הלל צייטלין היה נוהג כך.
—
ההוצאה לאור המחודשת של כתבי ר' הלל צייטלין בשנים האחרונות, במספר במות וחוגים, משמחת את הלב. לצד הארת דמותו האסתטית – הספרותית, החסידית, הרומנטית – נותר עדיין צורך רב להאיר את דמותו החברתית-פובליציסטית.
צייטלין היה בראש ובראשונה כותב שנון ומושחז בענייני החברה, ולא רק כותב – אלא גם פעיל של ממש. טרם נאספה ביבליוגרפיה שלמה של כל מאמריו, מסותיו וטוריו, אך גם לפני שתושלם המלאכה ניתן לקבוע בבירור כי מרבית כתיבתו הוקדשה לשלל נושאים חברתיים ופוליטיים שעלו על סדר היום: השאלה היהודית, המפלגות, הקונגרסים, הפליטים, הפוגרומים, מוסדות החינוך, דיוקנם של הפעילים ואופיה של הפעילות, קריאות אזהרה וקריאות לעזרה, האנטישמיות, הרבנים, העסקנים והחלוצים, העם בגולה והיישוב המתפתח בארץ ישראל, ועוד ועוד.
בכל הסוגיות הללו ורבות אחרות כמותן הוא רצה לפקוח עיניים, להציע נקודת מבט חלופית, להיחלץ מאידאולוגיות ומתבניות מחשבה מצומצמות, להשקיף על ההווה ממעוף הנשמה, לגעור ולצעוק על החורבן שהיה ועל החורבן שיהיה.
מוגש בזה לקט מצומצם מבין הנושאים שעסק בהם. מלבד היותו צוהר לעולם שהיה ואיננו – הוא מסוגל לסייע במאבק המתמשך בשינה ובשגרה הנוחה והמתעתעת, להעיר ולעורר, להרהר ולערער. כל זאת מתוך בקשת אלוהים, עמידה בתפילה, דרישת התורה והעפלה אל העולמות העליונים.
—