את המאמר "כוונות וייחודים: מעין שירה בפרוזה" פרסם הרב צייטלין ב"לוח אחיאסף" לשנת תרס"ג (1903), שהיה מאסף ספרותי שיצא בכל שנה בחודשי הקיץ, לקראת ראש השנה.
סגנונו של הרב צייטלין במאמר זה הוא ייחודי לפרסומיו באותה תקופה, וגם התוכן הוא בעל גוונים דתיים-מיסטיים – מה ששולל את ההפרדה החותכת בין תקופות החיים השונות שעברו עליו.
את המהדורה הראשונה פתח הרב צייטלין במילים: "לקיים מה שכתב הצדיק רבי משה לייב מסאסוב, הנני פותח את החלון בשעת תפילתי".
