פורסם בכתב העת השילוח גיליון 39, כסלו תשפ"ה

סטטוס קוו (Status Quo) – המצב הקיים. במדינת ישראל משמש הביטוי לתיאור שורה של הסדרים בתחום הדת והמדינה שהונחו בתקופת המעבר מיישוב יהודי למדינה: שמירת שבת, כשרות, גיור, נישואין וגירושין, עצמאות בחינוך, פטור בחורי ישיבות מגיוס ועוד. חלק מהסדרים אלו הונחו עוד בתקופה העות'מאנית. המשכם – תוך אילוצים והבנות – בשיתוף פעולה בין מנהיגי התנועה הציונית ובין הממסד הרבני. מה שהחל במטרה ליצור חזית אחידה בעתות הרות גורל, הפך במרוצת השנים לסלע מחלוקת המאיים לקרוע את החברה בישראל.

הסטטוס קוו מתסכל את כל הצדדים הנוגעים בדבר. בעשרות השנים שחלפו מאז אותם הסדרים ראשונים השתנו הן הדתיים, הן החילונים; הדת השתנתה והחילון השתנה. דברים אינם כשהיו. חלק מובנה מהבעיה עם הסטטוס קוו הוא המצב הסטטי שהוא נתון בו, וחוסר האפשרות לקבל הבנות שמתחדשות ומתאימות את עצמן מפעם לפעם, 'הסדר נושם' ליחסי דת ומדינה המשתנה מתקופה לתקופה; ודאי מהצד החילוני, אך במפתיע גם מהצד הדתי. אם מסמך ההבנות היה נערך היום, ייתכן שהסוגיות העקרוניות בעיני הצד הדתי היו אחרות. אולם דתיים יודעים שאין להם לגיטימציה לפתוח סוגיות חדשות לדיון, גם אם יהיו מוכנים לוותר על אחרות. יש מתוכם שמתעקשים על הסטטוס קוו מתוך תחושה שבלעדיו תאוכל המסגרת הערכית והמסורתית במדינת ישראל, בפרט כאשר הם מרגישים שבמקומות אחרים הם נדחקים לאחור. קבוצה דתית אחרת, ליברלית יותר, כבר אינה זוכרת מפני מה דרושה לה כפייה. חילונים, לעומת זאת, מודאגים מהצמיחה הדמוגרפית החרדית ומהכבדת הנטל הצבאי והכלכלי. מבחינתם, יש לפתוח בבהילות את ההסדר הקיים – אך הדבר קשה מבחינה קואליציונית, וקיים גם החשש שאם הדיון ייפתח תגבר ידה של החקיקה הדתית. הם גם היו רוצים לחתור לשילוב חרדים במוסדות המדינה, אך מבלי לשלם את מחיר ההדתה של המרחב הציבורי הכרוך בכך.

נראה כי אנחנו נידונים לחיות במדינה יהודית שבה יתקיימו כל העת סערות תקופתיות ביחסי דת ומדינה, אוחזים איש בגרונו של רעהו ושבויים במשחק הכוח הפוליטי, לבלי יכולת לדון במצב בצורה בוגרת. גביזון, שסיפקה בעבר דוגמה טובה לאפשרות להגיע להסדרים שכאלה באמנה המשותפת עם הרב יעקב מדן, צירפה בכל זאת לדבריה את החשש מפני פגיעה של בית המשפט בהסכמות שיושגו. הרי לנו צרה נוספת, שלא כאן המקום לדון בה.

האומנם לא ניתן להציע רציונל כללי לספינה טרופה זו של דת ומדינה, ולעגן במידת מה לפחות את יחסי הדת והמדינה בישראל?

לקריאה ולהורדה של הקובץ