לא זכה אליה שום אדם

פורסם בתרביץ שנה פט (ג), ניסן-סיוון תשפ"ג

'לא זכה אליה שום אדם בעודו בזה העולם': ר' חיים מוולוז'ין והמיקום מחדש של החידוש החסידי

כמה עניינים מרכזיים בספר 'נפש החיים' לר' חיים מוולוז'ין כבר נדונו במחקר: תפיסת האלוהות וסוגיית הצמצום, בפרט בהשוואה לדבריו של ר' שניאור זלמן מלאדי, בעל ה'תניא'; מעמדה וערכה של התורה, בפרט בהשוואה לדבריו של ר' משולם פייבוש הלוי, בעל 'יושר דברי אמת'; היחס שבין הדקדוק המעשי לכוונת הלב ועוד. לצד דיונים אלו נחקרה השאלה העקרונית אם בא ר' חיים לחלוק בספרו על החסידות ולהתפלמס עימה, או אדרבה, לחלץ ולהפנים כמה מחידושיה העקרוניים.

בכל אלו כמעט לא נדונו אזכורים רבים של רעיונות, מבטאים, תורות ואף ווארטים מכתבי החסידות המוקדמים המשובצים בספר. מאמר זה מושתת על שתי הנחות: האחת, שר' חיים אזכר רעיונות חסידיים כדי להתפלמס איתם, וודאי שלא קיבלם כפי שהם, והשנייה, שקבוצת הרעיונות הללו אינה לקוחה רק מכתבי ר' שניאור זלמן אלא בעיקר מחיבורים מוקדמים יותר, מתקופת ראשית החסידות. הנחה אחרונה זו מתבררת כמובהקת לאור עבודת האיסוף והמיון של שמועותיו המקוריות של הבעל שם טוב שנעשתה בשנים האחרונות.

ר' חיים מוולוז'ין לא הציע רק הבדלי דגשים ביחס לרעיונות, למקורות ולמושגים החסידיים, אלא ארגון שלהם ומיקומם מחדש באופן שנוטל מהם את העוקץ ושולל מהם את יישומם החסידי. לעיתים מדובר במיקום מחדש בסדר ההשתלשלות האונטולוגי של העולמות; לעיתים מדובר במיקום מחדש בציר הזמן; לעיתים מדובר במיקום מחדש במבנה הנפש של האדם; ולעיתים קרובות מדובר במיקום מחדש בכל אלו גם יחד. בעיני ר' חיים מוולוז'ין מיקום מחדש אין פירושו הצבה במקום חדש – אלא שחזור מקומם המקורי של אותם רעיונות, מקורות ומושגים; הפניה של הקורא אל המושגים בספרות הקבלה שקדמה לחסידות.

לדרך זו מדובר בספר שהוא מלאכת מחשבת של פרימה ושזירה, פירוק והרכבה מחדש; דרשנות מתודית המכילה רמיזה בוטה ולעיתים אמירה נוקבת על הדרשנות המתחרה או לחלופין אמירה מתונה אך מתוחכמת לשם פירוק היריב מנשקו.

עיון זה מוקדש לעילוי נשמת סב אשתי ר' ישעיהו (שייקה) וינוגרד, מצאצאיו של ר' חיים מוולוז'ין ומאוצרי מהדורותיו. קשה לכתוב על ר' ישעיהו בלשון עבר. הוא לא היה רק מגדולי הביבליוגרפים ואנשי הספר העברי בדור האחרון אלא גם אדם לבבי ונחמד בצורה יוצאת דופן. הוא ניחן בבת שחוק תמידית, בפיקחות ושובבות, בפשטות ובהומור – לא היה אדם, קטן או גדול, שלא נהנה משיחה עימו. יהי זכרו ברוך.

לקריאה ולהורדה של הקובץ

מחשבה אחת על “לא זכה אליה שום אדם

השאר תגובה