ר' הלל צייטלין נהג לפרסם מדי פעם בפעם לקט של דברי חכמה ומוסר שמצא בחיבורים שונים. חיבורו הראשון ("תורת האדם"), שלא הגיע לידינו, היה ערוך במתכונת שכזו. מאוחר יותר פרסם סדרות של ליקוטים בעיתונות היומית ("געדאַנקען אויף יעדן טאג"; 1910), בספריו ("חסידות" תרפ"ב; "א-ב של יהדות"; ועוד) ובביטאונים השונים שהוציא לאור ("דער סנה"; "דער אלף"; ועוד).

בגיליון האחרון של "שפע רב" (חשוון תשפ"ו), שיוצא לאור על ידי ישיבת תקוע ומרכז שטיינזלץ, מופיעה פנינה: תרגום שנערך בידי הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) לליקוטי זכירות והנהגות מאת ר' הלל צייטלין, באחת מחוברות "רשפים" של חבורת "שלהבת י-ה". לא זו בלבד, אלא שלתרגום נוספו דברי המבוא הללו:

ה' הלל צייטלין הי"ד הוא האיש שאנו רואים בו את רבינו ומורה דרכנו, ואת עצמנו כתלמידיו המשתדלים ללכת בדרכו. כאן אנו מביאים קטע מכתביו המתאים לכל עת וזמן. איננו יודעים אם הופיע קטע זה בעברית. בכל אופן, הנוסח המובא בזה הוא תרגום מן המקור באידיש.

פרופ' שמואל הוגו ברגמן סקר בשעתו את חוברות "רשפים" הראשונות מעל דפי "דבר". הוא העתיק את הליקוטים הללו אל העיתון, והוסיף: "השווה את עשרת הדברים הללו של 'וידעת היום' של צייטלין לדברי הייאוש והניהיליזם הבוקעים ועולים אלינו מן הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית האירופאית ותראה, כי ליהדות זו ישנה עדיין 'בשורה טובה' לעולם".

את גיליון "שפע רב" ערכו ר' יאיר שוורצפוקס ור' אהרן בילט. לקריאת כל הגיליונות ניתן להיכנס לאתר הישיבה. לקבלת גיליונות מודפסים ניתן לשלוח מייל לכתובת המופיעה בגיליון. לרשימת התפוצה ב-WhatsApp ניתן להירשם כאן.

—

(עשרה דברים צריך אדם לזכור בכל יום לפי "אור החיים" והחסידות)

א. זכור מה שיש לך לעשות היום, "אם לא עכשיו אימתי"? העכשיו הזה, ההווה, העכשיו של היום, הן לא היה עדיין מעת בריאת העולם ולעולם לא יהיה עוד. מקודם היה עכשיו אחר, ומחר יהיה עכשיו אחר, ובכל עכשיו יש עבודה חדשה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש: "לבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא".

ב. ראה עצמך כאילו נולדת היום. "אסור להיות זקן" (ר' נחמן). בכל יום נעשה אדם ברייה חדשה. נולדת היום מחדש, החל אפוא את הכל מחדש; אהבה חדשה, יראה חדשה, ובעיקר אמונה חדשה חיה ורעננה.

ג. זכור את היום בו תצטרך לצאת מן העולם החולף. "יזכיר לו יום המיתה".

ד. זכור את היום הגדול והנורא בו יעמדו למשפט עליונים ותחתונים.

ה. קדושה היא יום, לא-קדושה היא חושך, לילה. זכור אפוא את היום, היה תמיד מאיר.

ו. היה מ"מארי חושבנא", עשה בכל יום חשבון המעשים שעשית באותו יום. את הרע עקור, את הטוב הנח לגדול. כך תתקן את דרכך מיום ליום.

ז. זכור כיום, שנשמתך זו מגבהי הגבהים נשלחה אל העמק העכור של החומריות.

ח. העולם החיצוני, העולם הזה, הוא עולם התמורות החשכה והבלבול. טובתו אינה טובה ורעתו אינה רעה. לעומת זהרו של העולם העתיד הגבוה והאלוקי, העולם הבא, שזיוו זורח בעולם הזה- אין חכמת העולם חכמה, ויופיו אינו יופי. "וידעת היום" – זכור אפוא את העולם ההוא.

ט. זכור את היום בו ניתנה התורה לעולם.

י. זכור במיוחד את השבת הגדולה והקדושה שבכל שבוע. את שבת השבתון של השנה – יום הכיפורים. ואת שבת השבתון של העולם כולו – יובל הגדול, עולם החרות, מלכות שמים על הארץ.