בסופו של חודש אלול השנה ימלאו 80 שנה להירצחו של ר' הלל צייטלין בגטו ורשה. עוד יגיע תורם של מאמרים והרצאות כבדי ראש, בינתיים אתנחתא קומית, שהיא גם חלון לתקופה.

בארכיונו של אברהם כהנא בספריה הלאומית, באחד התיקים הכלליים בנושא יהדות, נחה לה הקריקטורה הבאה, הנושאת את הכותרת (בכתב יד) "צייטלין און זיין 'בליץ' לאבארטוריום" (הקרדיט והתודות לר' משה נחמני ולר' אבי טאוב).

הקריקטורה מונה את ה'חומרים' השונים מהם מכין ר' הלל את מאמריו – '90% צדקות', '100% אמת-שבאמת', 'מי מקווה ובודהיזם', 'תמצית פשקווילים', ועוד. על המדף מונחים הספרים – 'אני ור' לוי יצחק' 'שייקספיר ואהרן שלי' (הרמז הוא לבנו אהרן, המשורר), ו'גיאורג ברנדס ומטטרון'. אך היא בעיקר מתמקדת במהירות הרבה שבה צייטלין מכין אותם. ואכן, ר' הלל פרסם לאורך השנים שלושה-ארבעה מאמרים בשבוע, ושמר על הקצב הזה עד לשלהי שנות השלושים.

מתחתיה, בדף נפרד שהודבק לה, נמצא שיר היתולי קצר (גם הוא בכתב יד), בסופו חתום "חגי". חגי – הוא חיים גולדברג – היה יהודי ורשאי מוכשר, שעסק בצילום, כתיבה, איור, שירה הוצאה לאור ועוד ועוד (בספריה הפולנית ניתן לראות כמה עשרות גלויות "שנה טובה" נהדרות שלו). חוברות היתוליות שלו, מלוות בעיטורים משלו ומשל אחרים, יצאו לאור מדי פעם בפעם. גם שמו של ר' הלל ותמונתו לא נפקד מהן.

להלן תרגום חופשי של השיר. מכמה הקשרים – נראה שהוא נכתב בראשית שנות העשרים (שיריו של אהרן; דיוקנו המאויר של צייטלין שהופיע בהקשרים אחרים באותה התקופה; ועוד). כיצד ומדוע התגלגל לארכיונו של כהנא – ששהה אז לפרק זמן קצר בוורשה – חידה, ועוד חזון למועד לפותרה.

—

(מְעַרְבֵּב אֶת קַעֲרִית־מֶרְקַחַת־הַבָּזָק)  

הוֹ, מִרְקַחַת אֲנִי מֵכִין, אֲנִי מֵכִין עֲבוּרָם,
רֵיחָנִית שֶׁכָּזוֹ – אַ מְחַיֶּה!
צִיּוֹנִים, בּוּנְדִיסְטִים, כָּל הַחֶלְאוֹת בְּתוֹרָם –
אֲנִי מוֹעֵךְ כָּאן אֶת כָּל הַחַבְרַיָּה!

כָּל הַחוֹטְאִים מִתְבַּדְּחִים מֵ'הָאָב, וְהַבֵּן
וְהָאֱמֶת הַצְּרוּפָה שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ',
אֶת מַאֲמָרַי וְאֶת שִׁירָיו שֶׁל אַהֲרֹן גַּם כֵּן –
הֵם לֹא קוֹרְאִים וְלוּ פַּעַם בְּחֹדֶשׁ!

אָכֵן, אֲנִי מֵכִין לָהֶם כָּזוֹ מֶרְקָחָה
עִם כָּל הַהִתְפַּעֲלוּת וְהָרֶטֶט,
צִדְקוּת וֶאֱמֶת הוֹפְכִים לְמִשְׁחָה –
מִפַּךְ שֶׁמֶן־זַיִת טָהוֹר נֶחְלֶטֶת!

© כל הזכויות שמורות ל"מקורות יודעי דבר"